על ערכים : כבוד וסובלנות ריח “ניחוח” ואודם שני…

בשנות השלושים של המאה העשרים, עם עלייתה של גרמניה הנאצית לשלטון, העלה היטלר כחלק מרכזי באג’נדה שלו, את נושא תורת הגזע. ניתן לסכם את תורת הגזע, בחלוקת המין האנושי לגזעים שונים ותתי- גזעים, כך שקיימים גזעים עליונים וגזעים נחותים. תורת הגזע הוגדרה כמדעית והתבססה על הבחנה בין הגזעים השונים על פי צבע עורם, צורת הגולגולת, מידות איברים שונים בפנים וכדומה. כידוע, העם היהודי הוגדר כגזע נחות, אשר מראהו וריחו משליכים על אופיים המרושע והגזלני. הסוף – ידוע לכולנו. ואם נחזור לימינו אנו, ניווכח, כי תופעה זו לא פגה מעולמינו.

אין כל בעיה לטוס לגרמניה, אך מסתבר שלהסתובב בקרית מלאכי, לדוגמא, במידה וצבע עורך שונה- זו כבר בעיה.
אנשים רבים במדינת ישראל, יאמרו, ללא בושה, כי הם מעדיפים לא להכניס יהודים בני העדה האתיופית לביתם, לא מעוניינים לגור לידם, ועל אחת כמה וכמה שלא יינשאו לבנם או לבתם. “חלילה וחס”, התבוללות לשמה, יאמרו. ואם נקשה ונשאל, יאמר כי ריחם המסריח וצבע עורם השחור- לא מתאים במשפחה.