רבים מאיתנו נשאלו בהיותם ילדים את השאלה הזאת.
מבוגרים נוהגים לשאול את זה בבדיחות ולא להתייחס ברצינות של ממש לתשובה.
ייתכן שענית שאת/ה רוצה להיות כבאי שוטר או בלרינה, אבל ייתכן גם שהיית עונה יותר מאופציה אחת, כגון צייר ורופא, ואז סביר להניח שהיו אומרים לך " אוי זה כזה חמוד אבל צריך לבחור רק אחד"
באמת?!…
האם שאלת את עצמך פעם מאיפה הגיע הרעיון הזה, שאדם צריך (או חייב) לבחור רק מקצוע אחד (ועוד לדבוק בו כל החיים)? ואולי במקום לשאול את הילד מה אתה רוצה לעשות, כדאי לשאול אותו מה הדברים שאת/ה אוהב/ת לעשות? זה נותן מקום להרבה יותר דברים, מאשר רק דבר אחד וגם יכול לחזק (את הילד במיוחד) להיות מודע לחוזקות שלו ולדברים שהוא טוב בהם ואולי לא כל כך היה מודע לכך.
* המאמר (בהמשך) נכתב בהשראת הרצאה של אמילי וופניק במסגרת טד. מוזמנים לצפות בסרטון המלא כאן:
מה לא בסדר איתי?
חלק גדול מאוכלוסיית מאותגרי קשב ופעלתנות יתר, נוער ומבוגרים כאחד, מרגישים שמשהו אצלם לא בסדר, אם הם מגלים עניין ביותר מתחום אחד ולאורך הזמן מדלגים בין תחומים, ללא כל קשר בין אחד לשני.
בתחילה הם מלאי תשוקה ללמוד את התחום החדש ולצלול פנימה כדי להעמיק את הידע.
התשוקה בהתחלה נותנת תחושה שהפעם זהו זה – זה תחום העניין שלי בחיים!
הם רוצים לדעת עוד ועוד ונשארים ערים בלילות עד השעות הקטנות, מבלי לשים לב, מרב התלהבות.
ואז זה קורה – לאחר זמן לא רב, הם מרגישים שהם פשוט מתחילים להשתעמם.
ואז הם נוטשים את התחום – ולאחר זמן מה מוצאים תחום עניין אחר, מתלהבים שוב ו… חוזר חלילה.
עם הזמן דפוס התנהגות כזה עשוי לפתח חרדה בקרב האדם שמרבה לעבור מתחום לתחום. הולכים בתחושה שמשהו לא בסדר אצלם ולמה הם לא יכולים להיות "יציבים בחיים" או "כמו כולם"…
במקרים רבים זה גם יכול ליצור בדידות.
מה זה אדם רב פוטנציאל?
אם את.ה אדם שסקרן לגבי נושאים רבים, זה אומר שאתה אדם רב פוטנציאל. באנגלית זה נקרא Multipotentialite והמשמעות של זה היא שהיכולת הזאת שלך בחיים היא לגמרי מתנה! בתקופת הרנסנס אנשים מרובי פוטנציאל, נקראו אנשי אשכולות ונחשבו לאנשים החכמים ביותר. לאונרדו דה וינצ'י לדוגמא, מכירים? במהלך חייו הוא פעל כמדען, מתמטיקאי, מהנדס, ממציא, אנטומיסט, צייר, פסל ואדריכל.
בתרבות של חיינו כיום, דבר כזה לא עולה על הדעת.
ישנם יתרונות עצומים בלהיות אדם רב פוטנציאל (אופייני מאד בקרב נוער ואנשי קשב ופעלתנות יתר כבר אמרתי, נכון?) הנה שלושה יתרונות מרכזיים, כפי שמתארת אמילי:
שילוב תחומים: היכולת להתבונן על בעיה מכמה דרכי מחשבה והסתכלות שונים וליצור משהו חדש מנקודת המפגש ביניהם. חדשנות מתרחשת בהצטלבות. משם באים הרעיונות החדשים ואנשים רבי פוטנציאל יכולים לגשת לנקודות הצטלבות רבות כאלו.
למידה מהירה: כשאדם רב פוטנציאל שם את היד על נושא מסויים, הוא שם בכל כולו. הם בוחנים את הדברים, ושואלים שאלות של מתחילים, בלי שום בושה או רתיעה – בעיקר בגלל שהם היו "מתחילים" פעמים רבות כבר בחייהם, אז אין פחד לנסות דברים חדשים ולצאת מאיזור הנוחות.יחד עם זאת, כישורים רבים ניתן ליישום בתחום אחד מתחום אחר, אז למעשה זה נדיר שממש מתחילים מאפס והידע אן השיטות הקודמות מיישומות במהירות גם בתחום החדש שנלמד.
סתגלנות: המשמעות היא שאתה יכול להשתנות במהירות ובקלות להיות מה שאתה אמור להיות, כמעט בכל מצב נתון. Fast Company, אחד מהמגזינים הנחשבים בארה"ב, הגדיר סתגלנות כמיומנות הכי חשובה לפתח על מנת להצליח בתקופתינו. העולם שלנו משתנה כל כך מהר ובצורה כל כך משמעותית (עיין ערך קורונה…), כך שבכדי להצליח לאורך זמן, כדי לעמוד בציפיות ודרישות השוק, אתה חייב לדעת להתאים את עצמך (בין אם אתה אדם או עסק קטן או חברה גדולה), כדי להצליח, או לפחות כדי לשרוד…
אני רוצה להאמין שיש ביכולתינו, כחברה, כמעסיקים או כהורים, להכיר ולעודד את האנשים רבי התחומים שסביבנו. לעודד אותם להיות מה שהם, לאמץ ולחבק את מתנת האל הזאת. אנו זקוקים לאנשים שיודעים לחשוב מחוץ לקופסא, בכדי להתמודד עם אתגרים גדולים שעומדים לפנינו. חברו לצוות אחד, מומחה ואיש רב תחומי ותקבלו תוצאות נפלאות. המומחה יודע להעמיק פנימה וליישם רעיונות, בעוד הרב תחומי, יכול להביא רעיונות חדשים לפרוייקט.
לסיכום
חבקו את השונות והתשוקות שלכם, לא משנה מהי. אם אתם מומחים במשהו – התמחו בזה בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים – שם תתבצע העבודה הטובה ביותר.
לכו אחר הסקרנות שלכם, לאורך כל הדרך ואל תחששו לצאת למסע חדש בכל הצטלבות שנקרית בדרככם. אתם תזכו לחיים מאושרים אותנטיים ומשמעותיים יותר וחשוב עוד יותר שתזכרו – העולם זקוק לכם!