קלינאות תקשורת עוסקת באבחון, הערכה וטיפול בבעיות תקשורת והפרעות דיבור ושפה. קלינאי התקשורת משתמשים בטכניקות לטיפול בדיבור ולשיפור התקשורת כמו, טיפול בבעיות ארטיקולציה או גמגום ופעילויות לשיפור השפה.
קלינאי תקשורת מטפלים בהפרעות דיבור המתפתחות בילדות או בליקויי דיבור בקרב מבוגרים עקב פציעה או מחלה כמו שבץ מוחי או פגיעה מוחית.
למה אנשים נזקקים לטיפול של קלינאי תקשורת?
קלינאות תקשורת מטפלת במגוון הפרעות דיבור ושפה:
- הפרעות ארטיקולציה – הפרעות בביטוי המילים מאופיינות בחוסר יכולת ליצור כראוי את צליליה של מילה מסוימת. ילד הסובל מהפרעת דיבור זו עלול להשמיט, להחליף, לעוות או להוסיף למילה צלילים.
- הפרעות שטף – הפרעת שטף משפיעה על הזרימה, המהירות וקצב הדיבור. גמגום וגיבוב מילים, הם הפרעות שטף. אדם עם גמגום מתקשה להפיק צליל ועשוי לסבול מדיבור חסום או מופרע, או עשוי לחזור על הברה אחת מתוך המילה. אדם שהדיבור שלו מאופיין בגיבוב מילים, לרוב מדבר מהר מאוד וממזג את המילים.
- הפרעות בתהודה – הפרעת תהודה מתרחשת כאשר קיימת חסימה של זרימת אוויר קבועה בחלל האף או בפה. חסימה זו משנה את הרטט האחראי על איכות הקול. מצב זה יכול להתרחש גם כאשר המסתם הלוע-גרוני לא נסגר כראוי. הפרעות בתהודה קשורות לעתים קרובות לחך שסוע, להפרעות נוירולוגיות או לשקדים נפוחים.
- הפרעות קליטה – אדם עם הפרעה זו מתקשה להבין ולעבד את מה שאומרים לו. מצב זה יכול לגרום לאדם להיראות כאילו אינו מעונין להקשיב למי שמדבר אליו. הפרעה זו גורמת לקושי לעקוב אחר הוראות או לאוצר מלים מוגבל. הפרעות שפה אחרות (כמו אוטיזם, אובדן שמיעה ופגיעת ראש), עלולות להוביל להפרעה בקליטה.
- הפרעות הבעה – הפרעת שפה זו מתבטאת בקושי להעביר מידע או להתבטא. אדם הסובל מהפרעה זו עשוי להתקשות ליצור משפטים מדויקים (למשל, להשתמש בפועל שגוי). מצב זה קשור ללקויות התפתחותיות (כמו תסמונת דאון ואובדן שמיעה). הפרעת הבעה יכולה לנבוע גם מטראומת ראש או ממצב רפואי אחר.
- הפרעות קוגניטיביות-תקשורתיות – הפרעה זו קשורה לקושי לתקשר בגלל פגיעה בחלק המוח השולט ביכולת שלנו לחשוב. הפרעה קוגניטיבית-תקשורתית יכולה לגרום לבעיות זיכרון, לקושי בפתרון בעיות ולקושי בדיבור או בהקשבה. מצב זה נוצר לפעמים עקב בעיות ביולוגיות (כמו תסמונת דאון), מצבים נוירולוגיים מסוימים, פגיעה מוחית או שבץ מוחי.
- אפזיה (Aphasia) – היא הפרעת תקשורת נרכשת אשר משפיעה על יכולתו של האדם לדבר ולהבין אחרים. מצב זה משפיע לעתים קרובות גם על יכולתו לקרוא ולכתוב. שבץ מוחי הוא אחד הגורמים השכיחים לאפזיה, אם כי גם הפרעות מוחיות אחרות עלולות להוביל למצב זה.
- דיסארתריה (Dysarthria) – מצב המאופיין בדיבור אטי או מטושטש בגלל חולשה או חוסר יכולת לשלוט בשרירים המשמשים לדיבור. דיסארתריה נגרמת לרוב על ידי הפרעות במערכת העצבית ומצבים הגורמים לשיתוק בפנים או לחולשת הגרון והלשון (כמו טרשת נפוצה או שבץ מוחי).
מה מתרחש במהלך הטיפול של קלינאי התקשורת?
הטיפול בהפרעות דיבור ושפה מתחיל בדרך כלל באבחון שיערוך קלינאי התקשורת שאמור לזהות את סוג הפרעת התקשורת ואת הדרך הטובה ביותר לטפל בה. קלינאי תקשורת מטפלים הן בילדים והן במבוגרים.
- קלינאות תקשורת – הטיפול בילדים
הטיפול של קלינאי התקשורת עשוי להתקיים בכיתה, בקבוצה קטנה או אחד על אחד, תלוי בהפרעת הדיבור. המטפל יתכנן תרגילים ופעילויות בהתאם להפרעה, לגיל ולצרכים של כל מטופל. במהלך הטיפול בילדים, קלינאי התקשורת עשוי, לדוגמה:
- ליצור אינטראקציה באמצעות שיחה, משחק, ספרים, תמונות של אובייקטים שונים – כחלק מהטיפול בשפה וכדי לעורר את התפתחות השפה.
- להדגים לילד צלילים והברות, תוך כדי משחק המתאים לגילו, כדי ללמד את הילד כיצד עליו להשמיע צלילים מסוימים.
- קלינאות תקשורת – הטיפול במבוגרים
גם הטיפול במבוגרים מתחיל באבחון, כדי לקבוע את הצרכים והטיפול המתאים ביותר למצבו של המטופל. תרגילי הטיפול למבוגרים יעזרו למטופל בדיבור, בשפה ובתקשורת הקוגניטיבית. הטיפול עשוי לכלול גם טיפולים לשיפור תפקוד הבליעה, במקרה שמדובר במצבים רפואיים כמו מחלת פרקינסון או סרטן הפה שגרמו לקשיי בליעה.
תרגילים אלה עשויים להתמקד:
- בפתרון בעיות, זיכרון וארגון ופעילויות אחרות לשיפור התקשורת הקוגניטיבית.
- בטקטיקות שיחה לשיפור התקשורת החברתית.
- בתרגילים לחיזוק שרירי הפה.